הגירה וגירוש
השאירו את הפרטים ונחזור אליכם:

אחרי 30 שנים של הכרה כיהודים ומגורים בישראל: משרד הפנים עתר לשלילת יהדות ממשפחה שעלתה מברית המועצות בשנת 1990

לאחרונה עתר משרד הפנים לשלילת יהדות ממשפחה שעלתה לישראל בשנות ה90 מברית המועצות, וזאת במסגרת הליך בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תמ"ש (חיפה) 21574-02-21 רשות האוכלוסין וההגירה נ' פלונים (פסק דין 02.01.2024)).

מערכת האתר

18 ביולי 2024

מטרת ההליך היא לערער את מעמדה של המשפחה בישראל, בכך שתחילה תישלל יהדותם, ומאחר שהשיגו מעמד בישראל מכח היותם יהודים, ניתן יהיה לערער מעמדם בישראל.
ביום 15.09.1990 אב המשפחה, אשתו ו-2 בנותיהם עלו לארץ מברית המועצות, וזאת מכח זכאותו של האב כיהודי בהתאם להגדרת חוק השבות, תש"י 1950 (להלן: "חוק השבות"). וביום 02.01.1991 ניתן פסק דין לאישור יהדותו של האב. כאשר על סמך פסק הדין כאמור, ביקשה יתר המשפחה להירשם כיהודיות, ואכן כך נעשה.

יהדות וחוק השבות

במהלך השנים 1990-2020 משרד הפנים לא הניח למשפחה, וביקש מפעם לפעם מסמכים שונים ואסמכתאות בנושא היהדות. וזאת חרף פסק הדין כאמור שניתן בבית הדין הרבני.

הטענה המרכזית במסגרת הבקשה של משרד הפנים משנת 2021 בבית המשפט לענייני משפחה, היא כי יהדותם של ילדי המשפחה נרשמה "עקב טעות". 

טענה זו לא צצה משום מקום, אלא על רקע העובדה שלילדי המשפחה קיימות תעודות לידה בהן נרשם הלאום "רוסיות". 

כך ככל והאם לא נולדו לאם יהודייה, הרי שגם הילדים וילדי הילדים (הנכדים) לא נולדו לאם יהודייה.

לבסוף, בית המשפט דחה את בקשת משרד הפנים בנימוק שמשרד הפנים לא הצליח להוכיח שהמשפחה אינה יהודית ברמת ההוכחה הנדרשת. 

בנוסף, בשל הזמן הרב שעבר (30 שנים) ישנו שיהוי ועל כן אי אפשר לקבל את הבקשה. 

בסופו של יום, המשפחה נהנתה מטענות משפטיות שהתקבלו, וזאת מבלי להיכנס לבירור ההליך.

-עו"ד הגירה מומלץ –

הגירה וגירוש

– משרד עורכי דין אליהו עטר ושות' –

עורך דין אלי עטר בראיון ערוץ 13

לשיחת ייעוץ עם עו"ד הגירה מומלץ

יהדות וחוק השבות - פס"ד

מקרה אחר והוא פסק הדין המנחה בנושא זה, הינו עמ"ש 28713-09-19 ו'.ב' נ' מדינת ישראל (נבו 23.04.2020) של בית המשפט המחוזי בו בוצע רישום לאום על בסיס תעודת לידה מזויפת, ומכאן שהורו על תיקון הרישום והסרת השתייכות לדת ולאום יהודי.

 במקרה זה טענת ההתיישנות נדחתה.

כלומר, מקרים אלו נותנים לנו הבנה כי גם אם נעשתה טעות, אולם הטעות נעשתה בתום לב וחלף זמן רב (טענת השיהוי מהמשפט המנהלי), ניתן יהיה ל"הנות" מהטעות. 

אולם הנושא צריך להיבחן תחת עיניו של עו"ד מומחה בתחום וזאת על מנת לגבש המלצות וחוות דעת ביחס לסיכויי ההליך.