הזכות להיכנס לישראל הינה זכות השמורה לאזרח ישראלי. לצד זאת, אזרחים בעלי אזרחות זרה רשאים להיכנס ולצאת מישראל בהתאם לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. כאשר מי שאיננו אזרח ישראלי נדרש לאשרת כניסה בהתאם להוראות החוק. כניסה לישראל שלא בהתאם להוראות החוק ו/או שהייה ללא אשרה מתאימה מהווה עבירה פלילית. טיפול משפטי במסורב כניסה מצריך התערבות מיידית הכולל הגשת ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל ובהתאם לתקנות. במידת הצורך הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי המוסמך.

ייצוג בהליך מסוג זה דורש זריזות, מיומנות והכרה של הדין הקיים והפסיקה הרלוונטית, וזאת לאור העובדה שמסורבי הכניסה ישהו במהלך התקופה במתקן הכליאה בנתב"ג ללא כל יכולת להיכנס לישראל במטרה להשיבם לארץ המוצא ממנה הגיעו.

הסדרת מעמדו של בן זוג זר בישראל מוסדר באמצעות נהלים של רשות האוכלוסין וההגירה. כך למשל נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי (נוהל מס' 5.2.2008) עוסק בהתאזרחות אזרח זר מכוח נישואיו לאזרח ישראלי בנישואין קבילים. כאשר הבסיס המשפטי לכך הינו סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 הקובע כי בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי מקנה לבן הזוג האחר אפשרות לקבלת אזרחות ישראלית. 

דוגמא נוספת, הינה נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני זוג מאותו המין (נוהל מס' 5.2.0009) העוסק בסדרת מעמדו של בן זוג זר, לרבות בני אותו מין, המקיים חיים משותפים ללא נישואין עם אזרח ישראלי או בעל רשיון לישיבת קבע בישראל. במסגרת העמידה בהוראות הנוהל, בן הזוג הזר יתחיל בהליך הנקרא "הליך מדורג" אשר במהלכו בן הזוג הזר יקבל רישיון ישיבה ארעי בישראל ויוכל לנהל את חייו יחד עם בן זוגו. בסיומו של ההליך המדורג בן הזוג הזר יקבל מעמד של תושב קבע בהתאם לנוהל מס' 5.2.2003 ולאחר מכן 

ייצוג נכון בבקשות מסוג זה הינן בעלות חשיבות יתרה. הסיבה העיקרית לכך היא שלרשות ההגירה והאוכלוסין קיים שיקול דעת רחב בקבלת החלטות בבקשות מסוג זה ובאישור אשרות שהייה. בנוסף, מדובר בהליך פרוצדורלי סבוך הכולל ראיונות פרונטליים הדורשים הכנה מוקדמת ומענה על שאלות שמטרתם בחינת כנות הקשר הזוגי בין בני הזוג. דחיית בקשה אינה עובדה מוגמרת, אך יש בה לסרבל ולהאריך את ההליך.