סירוב כניסה לישראל הוא החלטה מנהלית המתקבלת במעמד ביקורת הגבולות. הסמכות לסרב כניסה נתונה לבקרי הגבול (קציני ביקורת הגבולות) ולבעלי תפקידים שהוסמכו לכך על ידי שר הפנים, ולכל מקרה נסיבות משלו. לאחר קבלת ההחלטה חשוב לתעד מה נמסר בפועל ומה נרשם כנימוק, ולבחון את המסלול המשפטי המתאים לנסיבות, לרבות הגשת ערר לבית הדין לעררים שלפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
משרד עורכי הדין אליהו עטר ושות' מלווה מסורבי כניסה ובני משפחותיהם מול רשות האוכלוסין וההגירה, לצד ליווי משפטי בענייני הגירה והסדרת מעמד בישראל.
מסורבי כניסה לישראל
חוקי ההגירה והאזרחות בישראל, כמו גם חוקי השהייה והסדרת המעמד בה, הינם חוקים ייחודיים בשל צביונה המיוחד של מדינת ישראל. בשל הייחודיות הרבה של חוקי הכניסה וההגירה, קיימים מקרים בהם אנשים המעוניינים לשהות בישראל או גם לעבוד בה, נתקלים בתגובת סירוב מטעם משרד הפנים. תגובת סירוב כניסה לישראל עשויה להינתן בין אם האדם המעוניין להיכנס למדינת ישראל ולהסדיר בה את מעמדו אינו שוהה במדינה, ובין אם הוא עומד כבר בשעריה. עם זאת, במקרים שבהם ההחלטה מתקבלת לאחר ההגעה לישראל, ייתכן שהאדם יוחזק במשמורת עד להסדרת יציאתו מן הארץ. כאשר אדם מוחזק במשמורת, יש להביאו בפני בית הדין לביקורת משמורת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 96 שעות מהחלטת ממונה ביקורת גבולות, ולכן חשוב לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר. עקב חוקי ההגירה והשהייה הייחודיים של מדינת ישראל, לעיתים אזרחים זרים נתקלים במצב בו הם מקבלים סירוב כניסה לישראל. סירוב זה מתקיים עקב הפעלת שיקולים מצד פקיד משרד הפנים במעברי הגבול השונים למדינה. השיקולים לסירוב כניסה למדינה אמורים להיות סבירים והגיוניים ולהסתמך על עובדות המסבירות את הסירוב לבקשה. מסורבי כניסה לישראל לעיתים נתקלים ברשת של חשדות מטעם פקידי משרד הפנים, וחשדות אלו משפיעים על החלטתם של פקידי רשות הפנים להיענות לבקשת הכניסה בסירוב. על מנת להתגבר על החשדות המועלים כנגד מסורב הכניסה ולשכנע את רשויות הפנים באשר לכוונותיו הלגיטימיות של הזר מבקש האשרה, חשוב להסתיע בשרותיו של משרד עורכי דין המתמחה בדיני ההגירה השונים. משרד עורך דין אליהו עטר ושות' הינו משרד אשר עומדות מאחוריו הצלחות רבות בתיקים מורכבים בנושאי ההגירה, המכיר את נבכי החוק השונים ואת הדרך להתנהל מול הרשויות באופן היעיל והחכם ביותר.סיבות לחשדות כנגד מסורבי כניסה לישראל
לידיעתם של מסורבי כניסה לישראל, פקידי משרד הפנים השוללים את בקשות הכניסה של זרים לישראל, פועלים על פי שיקולים ואינטואיציה, המורים להם כי מבקש אשרת הכניסה פועל מתוך כוונות לעבוד במדינת ישראל, או להמשיך את שהותה בה ללא אשרה חוקית. במקרים מסוימים אף עולה החשד כי מבקש הכניסה לארץ פועל מטעמי כוונה לפגוע בביטחון מדינת ישראל ותושביה. עובדות עליהן פקידי משרד הפנים נשענים כאשר הם חושדים בכוונות הכניסה של זר למדינת ישראל, עולות במקרים בהם הזר הינו בעל ויזת תייר והוא מרבה להיכנס עמה לארץ וגם לצאת ממנה; במקרים בהם הזר מצהיר כי הגיע למטרות עבודה, אך אין בידיו אשרה מתאימה; במקרים בהם קיים הסיכוי כי הזר מנסה לשהות בארץ ולהשתקע בה ללא אשרת שהייה; במקרים בהם הזר מתקשה להסביר ולהוכיח את מטרת ביקורו בארץ ובמקרים בהם נושאים ביטחוניים עומדים בראש רשימת השיקולים.כיצד עורך דין לענייני הגירה מסייע סירוב כניסה לישראל
הסתייעות בעורך דין לענייני הגירה מונעת במקרים רבים מצבים לא נעימים הנגרמים עקב קבלת סירוב כניסה לישראל. עקב המעצר המנהלי החל על מסורבי הכניסה לארץ, קיים החשש לפגיעה בזכויותיהם, אשר עשויה לגרום להשלכות קשות עבורם ועבור מקורביהם. משום כך, חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין המכיר את כל המהלכים המנהליים והמשפטיים דרכם יש לפעול לצורך מציאת פתרון ואף טיפול מונע לבעיית סירוב הכניסה למדינה.היעזרות בעורך דין לדיני הגירה
כאשר בוחרים בעורך דין לענייני הגירה אשר יוכל לפעול במקרים של סירוב כניסה לישראל, חשוב לבחור במשרד עורכי דין בעל שם כגון משרד עורכי דין אליהו עטר ושות', אשר צבר ניסיון עשיר, הכולל הצלחה בתיקים מורכבים. כמו כן, משרדנו מספק שרותי בוטיק בצד יחס אישי וזמין ללקוחות סביב השעון. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בהודעת טקסט או בטלפון על מנת לפתור את נושאכם באופן המהיר והטוב ביותר.ערר על החלטת סירוב כניסה
ערר על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה מוגש לבית הדין לעררים, שהוקם מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ופועל כיום כיחידה במשרד המשפטים. לפי הנחיות ההגשה הרשמיות, ערר מוגש בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה, ועל פסק דינו של בית הדין ניתן לערער בזכות לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בתוך 45 יום.
המועדים קצרים, ולכן חשוב לבחון את ההחלטה ואת נימוקיה מוקדם ככל האפשר. אין באמור התחייבות לתוצאה: אפשרויות הפעולה והסיכויים נגזרים מנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה.
מידע נוסף על תחומי הטיפול של המשרד בעמוד עורך דין הגירה.
איך מגישים ערר על סירוב כניסה לישראל – ההליך המעשי
המועד להגשת הערר
לפי דף ההנחיות הרשמי של בתי הדין לאוכלוסין והגירה, ערר על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה או של שר הפנים מוגש בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה, בהתאם לסעיף 13כד(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בכתב הערר יש לפרט את ההחלטה נושא הערר ואת המועד שבו פורסמה כדין, שבו העורר קיבל עליה הודעה או שבו נודע לו עליה – לפי המוקדם. בית הדין רשאי להאריך מועד הקבוע בתקנות מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולכן איחור אינו בהכרח סוף הדרך – אך הוא מחייב נימוק ובקשה מסודרת.
אגרה ובקשה לפטור מאגרה
לפי הודעת בתי הדין לאוכלוסין והגירה באתר gov.il, החל מיום 1.1.2026 אגרת הערר עומדת על 774 ₪. ערר לא ייפתח בלא תשלום האגרה, אלא אם הוגשה בקשה לפטור מאגרה. מאחר שסכומי אגרות מתעדכנים מעת לעת, יש לאמת את הסכום העדכני מול מזכירות בית הדין לפני ההגשה.
אופן ההגשה ומזכירויות בית הדין
ערר מוגש באמצעות המערכת המקוונת של בתי הדין. על עורכי דין חלה חובת הגשה מקוונת, למעט מקרים שנקבעו בתקנות – ובכללם הליכים דחופים שעניינם סירוב כניסה לישראל. מזכירויות בית הדין פועלות בארבעה מחוזות:
- תל אביב והמרכז – דרך מנחם בגין 19, טלפון 073-3921900
- ירושלים – כנפי נשרים 7, טלפון 073-3928400
- באר שבע והדרום – קרן היסוד 4, טלפון 073-3922600
- חיפה והצפון – שדרות פל-ים 15א׳, טלפון 073-3921380
להגשת ערר דחוף מחוץ לשעות הפעילות מפרסם משרד המשפטים מספר ייעודי – 073-3927766, ולפניות בין השעות 8:00–8:30 – 073-3921900.
סעד דחוף: צו ביניים וצו ארעי
לפי תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014, לצד הערר ניתן להגיש בקשה למתן צו ביניים, ובמקרים דחופים במיוחד בקשה לצו ארעי. זו נקודה מעשית קריטית עבור מסורבי כניסה: עצם הגשת הערר אינה מעכבת, כשלעצמה, את ביצוע ההחלטה נושא ההליך. מי שמבקש למנוע יציאה כפויה מיידית נדרש להגיש בקשה מתאימה לצד הערר ולא להסתפק בהגשתו.
ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים
על החלטה סופית של בית הדין לעררים ניתן לערער בזכות לבית המשפט לעניינים מנהליים, לפי סעיף 13לא(א) לחוק הכניסה לישראל. הערעור מוגש בתוך 45 ימים מיום מתן החלטת בית הדין אם ניתנה בפני העורר, ואם לא ניתנה בפניו – מיום שהומצאה לו. על "החלטה אחרת" של בית הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור.
מה חשוב לעשות מיד לאחר ההחלטה
סירוב כניסה מתקבל במעמד ביקורת הגבולות, ולעיתים בתוך פרק זמן קצר. ככל שניתן, כדאי לתעד מה נמסר בפועל ומה נרשם כנימוק להחלטה, לשמור כל מסמך שנמסר, ולציין את התאריך והשעה. מי שכניסתו סורבה ממתין בדרך כלל עד ליציאתו מישראל, ובחלק מהמקרים במתקן ייעודי בנמל התעופה. תיעוד מסודר ופנייה מוקדמת לייעוץ משפטי מאפשרים לבחון את המסלול המתאים – ערר, בקשה לצו ביניים או פנייה מנהלית – בתוך המועדים הקצרים הקבועים בדין.
סירוב כניסה כאשר בן הזוג או בן משפחה נמצאים בישראל
כאשר למסורב הכניסה יש בן או בת זוג ישראלים, או בן משפחה המתגורר בישראל, התמונה המשפטית רחבה יותר מהחלטת הסירוב עצמה, ולעיתים נבחן במקביל גם מסלול של הסדרת מעמד. ראו בהרחבה: הגשת בקשה לאיחוד משפחות בישראל וכן איחוד משפחות בישראל – המדריך המלא.
שאלות נפוצות על סירוב כניסה לישראל
כמה זמן יש להגיש ערר על החלטת סירוב כניסה?
לפי ההנחיות הרשמיות, 30 יום מיום מתן ההחלטה, בהתאם לסעיף 13כד(ב) לחוק הכניסה לישראל.
האם הגשת הערר עוצרת את ההוצאה מישראל?
לא. לפי התקנות, הגשת ערר אינה מעכבת כשלעצמה את ביצוע ההחלטה. כדי לעכב ביצוע יש להגיש בקשה לצו ביניים, ובמקרים דחופים בקשה לצו ארעי.
כמה עולה הגשת ערר?
אגרת הערר עומדת על 774 ₪ החל מ-1.1.2026 לפי הודעת בתי הדין לאוכלוסין והגירה. ניתן להגיש בקשה לפטור מאגרה.
מה עושים כשהמועד להגשת הערר חלף?
בית הדין רשאי להאריך מועד מטעמים מיוחדים שיירשמו. נדרשת בקשה מנומקת, ולכן חשוב לפעול מוקדם ככל האפשר.
מה קורה אם הערר נדחה?
על החלטה סופית של בית הדין ניתן לערער בזכות לבית המשפט לעניינים מנהליים בתוך 45 ימים.
מקורות רשמיים
- הגשת ערר לפי חוק הכניסה לישראל – בתי הדין לאוכלוסין והגירה, gov.il
- דף הנחיות להגשת ערר – בית הדין לעררים
עודכן: ספטמבר 2026. האמור הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבחינת נסיבותיו של מקרה קונקרטי. במקרה של סתירה בין האמור לבין הוראות הדין – הוראות הדין גוברות.
